<h1>ראב"ן — ב"ק</h1>
<h2>דף ב:</h2>
[ב"ק ד' ע"ב] תני רבי חייא ארבעה ועשרים אבות נזיקין הן ואילו הן השור והבור והמבעה וההבער שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר נזק וצער וריפוי ושבת ובושת תשלומי (נזק) [כפל] ותשלומי ארבעה וחמשה וגנב וגזלן ועדים זוממין והאונס והמפתה והמוציא שם [רע] והמטמא והמדמע והמנסך הרי כ"ד. יש מהן שדנין אותן בזמן הזה, ויש מהן שאין דנין אותם כי לא דיינינן בזמן הזה אלא מילתא דשכיחא ואית בה חסרון כיס. וכולהו דנין מומחין שנקראין אלקים דכתיב עד האלקים יבא וגו' וכן ונקרב בעל הבית אל האלקים אשר ירשיעון אלקים ואין אלקים אלא הסמוכין והמומחין על פי נשיא שבארץ ישראל, ושבחוצה לארץ שאין סמוכין ומומחין על פי הנשיא, שליחות דנשיא דארץ ישראל עבדי ודייני אהודאות והלוואות שאם לא כן לא היה נושא ונותן עם חבירו ושכיחי ואית בהו חסרון [כיס] וכן כל מידי מילתא דשכיחי ואית בה חסרון כיס עבדי שליחותייהו מידי דהוה אהודאות והלואות, אבל מידי דשכיחי ולית בהו חסרון כיס או אית בה חסרון כיס ולא שכיח לא עבדי שליחותא ואין דנין בחוץ לארץ, וכן כל דבר של קנס אין דנין. הלכך השור שיש בו ג' אבות קרן ושן ורגל, קרן ותולדותיו שהן נגיחה נשיכה רביצה ובעיטה ופלגי ניזקא משלמי ופלגא ניזקא קנסא ואין דנין, ומיהו בית דין שמין לו חצי ניזקו כמה, ואי תפס משלו תפס ולא מפקינן מיניה [ט"ו:]. ושן חלוק על שני דרכים, אם אכל פירות או כל דבר שדרכו לאכול ברשות הניזק דנין אותו דלא קנס הוא ושכיחי ואית בה חסרון כיס, אבל נשך בהמה אחרת או כססה כלים או כסות בשיניה אין דנין דתולדות דקרן הוא ושמין ב"ד את חצי נזקו ואי תפס לא מפקינן מיניה, וכן אם אלס בשיניו יד תינוק שמין התינוק כעבד הנמכר בשוק כמה נפחת מדמיו חציו נזקו אם יתפוס משלו משלם, כדאמרינן [פ"ד.] ההוא תורא דאלס ידא דינוקא אמר ליה רבא שמין ליה כעבדא אמר ליה הא מר הוא דאמר כל הנישום כעבד אין גובין אותו בבבל לא צריכא דאי תפס כלומר לא נשום אותו לגבות מיד אלא נשום אותו מיד שאם אתי משל מזיק לידו שידע כמה יתפוס. ורגל נמי חלוק לב' דרכים, הזיקה בגופה דרך הילוכה או בשערה או בכל מה שעליה דרך הילוכה משלמין נזק שלם ודנין אותו בזמן הזה דשכיחא הוא ואית בה חסרון כיס והוי ממונא ולא קנסא כדתנן [י"ז.] הרגל מועדת להלך כדרכה ולשבר, אבל הזיקה בביעוטיה תולדה דקרן הוא וחצי נזק משלם ואין דנין אותה, ואם ע"י צרורות היזיקה שהיתיזה צרור ושיברה כלים או חבלה באדם או בבהמה אחרת אע"פ שאין משלמין אלא חצי נזק דנין אותו בזמן הזה דהילכתא גמירו לה דממונא הוא ולא קנס ושכיחא ואית בה חסרון כיס, ועל זה אמר רבא [פ"ד.] ניזקי שור בשור וניזקי שור באדם גובין אותו בבבל ופרכינן עלה והאמר רבא שור שהיזיק שור אין גובין אותו בבבל ומשני הא דאין גובין אותו בתם דפלגא ניזקי קנסא והא דאמר רבא גובין במועד דממונא משלם ולא קנס ופריך והאמר רבא אין מועד בבבל ומסקנא כי אמר רבא דיש מועד בבבל בשן ורגל דמועדין מתחילתן, וה"ק רבא נזקי שור בשור ונזקי שור באדם בדרך הילוכו שדרכו להזיק שדרס עליהן ושיברן או בגופה או במשאו שעליו או ע"י התזת צרורות אותו נזק גובין בבבל דממון הוא ועבדינן שליחותייהו כמו בהודאות והלואות, ובשן לא משכחת לה דדנין בבבל בניזקי שור בשור ושור באדם אלא בנתחככה בכותל להנאתה ונפלה על (של) [שור] אחר או על אדם והיזיקו דהוא תולדה [דשן] דנין וגובין בבבל דממונא הוא ונזק שלם דאי בשן ממש דנשך והזיק תולדה דקרן [הוא] ואין גובין בבבל כדפרישית. וכדין השור כן דין הבהמה חיה ועוף דילפינן שור שור משבת. ונזקי בור ותולדותיו כיון דלא שכיחי אין דנין בבבל. ומבעה למ"ד מבעה זה אדם האמר רבא ניזקי אדם אין דנין בבבל, ולמ"ד מבעה זה השן הרי פירשתי למעלה בין סדר מועד לסדר ישועות דיני השן. וההבער כיון דאשו משום חציו הוא הו"ל ניזקי אדם ואין דנין בבבל. שומר חנם דנין בבבל והוא על כמה פנים, אם הודה שפשע מחייבין אותו לשלם וגובין, ואם טוען שנגנב או אבד בלא פשיעה ישבע, ואם טען טענת גנב ונשבע והודה משלם, ואם באו עדים וחייבוהו כפל אין גובין בבבל ואי תפס תפס. והשואל דנין בבבל דממון הוא ולא קנס ומילתא דשכיח הוא ואית בה חסרון כיס, וכן נושא שכר דנין כי אינו קנס, ושוכר בין למ"ד כשומר חנם בין למ"ד כשומר שכר דנין בבבל זולתי אם יטעון טענת גנב ונשבע [ו]באו עדים (חייב) [וחייבוהו] כפל דאין גובין ממנו למ"ד כשומר חנם. ונזק וצער וריפוי ושבת ובושת אע"פ דממונא הוא אין דנין דניזקי אדם באדם הוא ואמר רבא ניזקי אדם באדם וניזקי אדם בשור אין גובין בבבל, דאע"ג דאית בהו חסרון כיס מילתא דלא שכיחא הוא. ובושת אע"ג דשכיחא לית בה חיסרון כיס. תשלומי כפל תשלומי ד' וה' אין דנין ואין גובין דקנס הם. גנב וגזלן, גנב שהודה גובין דממונא הוא ולא משלם אלא קרן, וכן גזלן ממונא הוא וגובין ודנין. עדים זוממין אף על גב דממונא הוא ולא קנס אין דנין ואין גובין דלא שכיחא ואין בה חסרון כיס דאכתי לא חסריה דכאשר זמם כתיב ולא כאשר עשה אף על גב דלא עשה, ואם (פורע) [פרע] ממון על פיהם והוזמו ואי אפשר לאהדורי משלמין גובין בבבל. והמסור נמי דנין בבבל. והמטמא והמדמע והמנסך אין דנין דהיזק שאינו ניכר הן ואומר לו הרי שלך לפניך. וכל אותן שאין גובין בזמן הזה אין דנין בזמן הזה דמומחין על פי הנשיא בעינן.
